קצת עלי

מי אני?

נעים מאוד! אני חני. אבל לא לכזו היכרות ציפית, נכון?

את האמת, זה קצת מחייב לספר במילים צבעוניות שימשכו את הקוראים-  מי אני.

בגדול, כמו שאומרים, רוב ימות השבוע אני אמא עייפה וקצת עצבנית שרק מתפללת להיזרק על הספה ולחפש סדקים בתקרה.

בנוסף לזה, בימי חמישי אני גם אישה שכל שאיפותיה מתנקזות בעיקר לבישולים ונקיונות לכבוד שבת.

בימי שישי אני מנסה לסנג'ר כמה שיותר את הבעל, להכתיר את עצמי לאמא של שבת ולגנוב פה ושם כמה רגעים עם כוס קפה ביד.

בשבת אני ישנה ולא משנה איזה שיעור יש בישוב. אני י-ש-נ-ה. תהילים, פרקי שירה, נשמת כל חי- אני ישנה. 

וברוב ימות השבוע אני אמא עייפה... אה... טוב. את זה כבר אמרתי J

אז למרות מעגל השגרה המטורף הזה, אני מתעקשת לייצר ולחלום חלומות.

עד לפני כמה שנים "לכתוב" בכלל לא נמנה בין החלומות שלי.     

הייתי צעירה (ואני עדיין, כמובן J ) והמחשבות היו רצות בקצב מסחרר. אף מקלדת שבעולם, ולא משנה כמה משוכללת היא, לא הייתה יכולה לעמוד בקצב המחשבות שלי.

ואז יום אחד זה קרה J נהייתי זקנה...

לא, לא באמת.
אבל קצת התבגרתי. והמחשבות נהיו מיושבות יותר ובעלות רצון להפוך למשפטים כתובים.

בשנים האחרונות אני מוצאת את הסיפוק ואת השמחה שלי בכתיבה.

אין לתאר את ההרגשה כשאני מקבלת תגובה חמה של קוראת שמספרת לי שבזכות מה שכתבתי היא קמה ליום חדש עם כוחות מחודשים.

אז אני ממשיכה לכתוב.

בזכותכם!

זו אני J

חני פנש,

נעים מאוד!